ארכיון לטאות - בית החיות - הקמת פינות חי

צב סודני

mayaseo44@gmail.com — Wed, 29 Dec 2021 16:44:03 +0000

תפוצה:	יבשת אפריקה : לוב, סודאן, צ'אד, קמרון במרכז היבשת , נמיביה בדרום היבשת.
גודל:	מראש עד זנב כ- 80 ס"מ
אופי:	הצבים ידועים כחופרים מעולים של מחילות ומבנה גופם מותאם לכך במיוחד, הצבים הסודנים נחשבים לחזקים ופעילים בין צבי היבשה, כאשר מזג האוויר חם או קר מידיי עבורם הם נסוגים למחילות ומבלים שם את רוב הזמן.
בריאות כללית:	מאוד בריא, בטיפול נכון. ידועים מקרים בטבע של צבים בני 95 שנים ובשבי אף יותר. המין מתרבה בקלות בשבייה. חוסר סידן, עודף סידן וחוסר בויטמין מסוג D3 הן שלוש הסיבות העיקריות למחלת מטאבוליזם של העצם אצל צבים. לכן יש לדאוג לחשיפה לאור / קרינה מתאימה.
מיניות:	כאשר הצב הסודני חוגג את יום הולדתו החמישי זוהי חגיגת ההתבגרותו המינית. קוטר הלוחיות על שריונו יהיה כ- 30 ס"מ לערך. בתקופת הרבייה הזכרים מכים זה את זה באמצעות שריונם, כמו כן הם מחפשים את הנקבות ומחזרים אחריהן באמצעות הקשה של שריון אל שריון מספר פעמים, דבר זה נעשה תוך כדי כך שהצב עולה על גבה של הצבה מאחור, נושך נשיפות קצרות, מטה את ראשו לצדדים ומשרבב את לשונו. לאחר ההזדווגות הצבה ממעיטה באכילה ועסוקה בחיפוש אחר מקום בטוח להטלת הביצים. לאחר חודשיים הנקבה חופרת מספר גומחות אשר באחת מהן תטיל בין -7-15 ביצים, אחת לשלוש דקות אותן תכסה היטב בחול על מנת להסתירן מעיני טורפים ומן השמש.
תזונה:	צבים הם בעלי חיים צמחוניים וככאלו הם דורשים מגוון רחב של ירקות, פירות, עלים ועשבים. חציר, עשב ירוק, היביסקוס, ציפורן, שן הארי, תלתן, עלי תות ועלי גפן יהוו כ- 80% מהתזונה היומית. חסה, חרדל, לפת, וארוגולה מהווים עוד 15%. את 5% הנוספים יהוו תפוחים, תותים, בננה, מלון, אפרסקים, משמשים, אגסים, תפוזים, עגבניות ותאנים.
גידול:	צבים קטנים מגדלים בטרריום מוגן 50X40 ס"מ עם התאורה המתאימה והחימום המתאים. צבים בוגרים ניתן לגדל בחצר במתחם סגור כאשר יש לדאוג עבורם למקום מסתור, חימום בחורף ומים זמינים בכל שעות היום.
מים:	ישנם חילוקי דעות בנושא המים לצבים, יש מגדלים הטוענים שברגע שמספקים לצב תזונה עשירה בנוזלים (ירקות ופירות) אין צורך להוסיף מים. מן הצד השני נמצאים מגדלים אשר נותנים לצבים מים בכל יום לפחות. צבים קטנים מניחים בכלי גדול ושטוח אשר מולא כ- 1 ס"מ של מים, הצבים יורידו את ראשם אל המים וישתו, כאשר ירוו את צמאונם ירימו ת ראשם וינסו לצאת מן הכלי. לצבים גדולים ניתן לשים קערת מים באופן קבוע וכאשר יהיו צמאים יגשו אליה מעצמם.
טמפ’/לחות:	ביום : 28-30 מעלות בלילה: 21-23 מעלות אין צורך בתנאי לחות מיוחדים בארץ.
תאורה:	צבים חייבים חשיפה לאור השמש, דבר זה עוזר לצבים לייצר ויטמין D3 מה שמאפשר את הספיגה של סידן וזרחן בעצמות. והיה ואתם מגדלים את הצב בתוך הבית יש לדאוג לרכוש עבורו נורת U.V.B שתייצר עבורו את אור השמש החסר. החשיפה הטובה ביותר היא כמובן החשיפה הטבעית לאור השמש, מספר שעות בכל יום יעשו את העבודה, יש לזכור לספק לצבים מקום מסתור וקערת מים שכן אנו לא מעוניינים לצלות אותם.
חימום:	את הצבים ניתן לחמם בהתחלה ע"י פלטה חשמלית. לצבים גדולים יותר ניתן לשים מנורת חימום אשר ברוב הלילות תמצאו את הצבים שלכם תחתיה.
שונות:	על מנת להחזיק בצבים סודנים יש לקבל היתר מרשות שמורות הטבע

הפוסט צב סודני הופיע לראשונה ב-בית החיות - הקמת פינות חי.

כוח סוואנה

mayaseo44@gmail.com — Wed, 29 Dec 2021 16:39:56 +0000

תפוצה:	דרום ומערב אפריקה
גודל:	מגיע בדרך כלל למטר אחד אולם ידועים על פריטים באורך מטר וחצי.
אופי:	למרות שהכוח נחשב לזן קל לביות, יש לטפל בו בעדינות ובתכיפות, פרטים צעירים עלולים לנסות לנשוך. עדיף להימנע מרכישת כוח בוגר ואגרסיבי, כוח כזה יהיה בעייתי בכל הנוגע להרמה וטיפול.
בריאות כללית:	מאוד בריא באופן כללי, יש להקפיד על טיפול נגד טפילים
מיניות:	הזכרים גדולים יותר ובעלי בליטות נפוחות בגבם.
תזונה:	ביצים, מזון משומר לכלבים וחתולים, חרקים – בעיקר צרצרים, לתינוקות ולצעירים יש לתת תוספת ויטמינים. כבר מגיל צעיר ניתן להאכיל את הכוח בעכברים, ככל שהכוח גדל כך מגדילים את גודל העכבר ותדירות ההאכלה, מומלץ לספק לכוח ויטמינים.
גידול:	על מנת לגדל כוח סוואנה בוגר יש לספק לו טרריום או כלוב של 2 מטרים אורך לפחות, הרוחב לא פחות מ50 ס"מ והגובה מטר אחד לפחות. יש להניח בכלוב גזעים חלולים, עציצים גדולים והפוכים, כדי חרס, ענפים, קערה למים וכלי למזון.
מים:	קערה קטנה ושטוחה, יש להקפיד על מים טריים בכל שעות היום.
טמפ’/לחות:	ביום : 26-38 מעלות בלילה : 22 מעלות
תאורה:	יש לדאוג למנורות בעלות תאורת UVA ו UVB, יש לספק 12-14 שעות אור ו10-12 שעות חושך.
חימום:	סלעי חימום, פלטה חשמלית.

הפוסט כוח סוואנה הופיע לראשונה ב-בית החיות - הקמת פינות חי.

טגו

mayaseo44@gmail.com — Wed, 29 Dec 2021 16:38:40 +0000

תפוצה:	אמריקה – ג'ונגלים ויערות טרופיים.
גודל:	טגואים בוגרים מגיעים אף ל 50 ס"מ והם רחבים ומרשימים מאוד.
אופי:	הטגו לא מומלץ למגדלים מתחילים ולילדים שכן הוא עלול לשרוט, לנשוך ולהצליף, עם זאת באחזקה ובגישה נכונה של מגדלים מנוסים הטגו נוח להחזקה למשך כמה דקות אך לא יותר מכך.
בריאות כללית:	בטיפול נכון הטגו הוא לטאה בריאה מאוד.
מיניות:	ההיבט הכי מעניין אצל הטגו הוא אופן הדגירה שלהם, מרבית הזוחלים בדרך כלל קוברים את ביציהם עמוק באדמה, בונים כן או נכרכים סביבן, שיטות אלו משאירות את הלטאה או הביצים חשופים לפגיעה. נקבת הטגו התגברה על כך בדרך יצירתית עד מאוד : היא מטילה את ביציה בקן של טרמיטים, הטרמיטים אשר אינם מקבלים ברוח טובה את יצירת החור אשר נעשה ע"י הנקבה כדי שתוכל להטיל, סוגרים אותו ובכך מספקים הגנה מושלמת לביצים, גודל טגו אשר רק בקע הוא 15 ס"מ כאשר בדרך כלל הטגו הצעיר אוכל את הטרמיטים שבקן מיד אחרי הבקיעה.
תזונה:	הטגו הוא צייד וגם אוכל נבלות, מזונו בטבע מגוון וכולל ציפורים, לטאות, דו חיים, יונקים קטנים וביצים. טגו צעיר ניזון בעיקר מחרקים שונים ומינים של תולעים. בשבי מגוונים את תזונת הטגו עם פירות וירקות שונים ומזון חתולים בנוסף.
גידול:	יש צורך בטרריום או כלוב גדול מספיק לאפשר לטגו להסתובב בנוחיות, קרקעית הכלוב צריכה להיות חשופה פרט למחסה, קערת מים, סלע אחד או שניים וענף
מים:	יש לדאוג לקערת מים יציבה וכבדה אשר הטגו לא יוכל להפוך וכמו כן שתהיה גדולה מספיק ל מנת שיוכל להיכנס לתוכה.
טמפ’/לחות:	ביום : 28-33 מעלות בלילה : 25-28 מעלות לחות נמוכה 30%
תאורה:	התאורה הכי טבעית לטגו היא אור השמש ובהחלט ניתן לגדל אותם בחוץ באקלים הישראלי כמובן שבלילות ובימים קרים יש לדאוג למקום חם.
חימום:	כאמצעי חימום ניתן להשתמש בפלטה חשמלית, נורה או כבל. נורות יש לכבות בלילה.
שונות:

הפוסט טגו הופיע לראשונה ב-בית החיות - הקמת פינות חי.

זיקית מפרש תימנית

mayaseo44@gmail.com — Wed, 29 Dec 2021 16:37:28 +0000

תפוצה:	תימן וערב הסעודית
גודל:	זכר בוגר יגיע לגודל של 20 ס"מ
אופי:	הזיקית התימנית הינה הנוחה מבין כל הזיקיות אך עם זאת זכרים בוגרים עלולים לנשוך ילדים קטנים ולכן יש לשים עין כל העת.
בריאות כללית:	בטיפול נכון ובהענקת תנאים טובים הזיקית היא חיה בריאה מאוד.
מיניות:	הזיקית התימנית מתרבה בקלות בשבי, את הזכר והנקבה יש לגדל בכלובים נפרדים. לאחר ההטלה יש להניח את הביצים על מצע לח של וורמקוליט ולבדקם לעיתים קרובות, אם מופיעים קיפולים על הקליפה יש להוסיף מעט מים מסביב לכל ביצה. הביצים יבקעו תוך 6-7 חודשים. גם אם אתם מגדלים את הנקבה בנפרד היא יכולה לפתח ביצים ולכן יש לספק לה מצע חול לח להטלה שכן אם לא היא עלולה לנסות לשמור את הביצים בגופה והן עלולות להתפקע מה שיכול לגרום למותה.
תזונה:	זיקיות תימניות ניזונות אך ורק מחרקים. החרק המזין ביותר עבור הזיקית הוא צרצר, יש להאביק את הצרצרים באבקת ויטמינים מיוחדת. מספר החרקים אשר זיקית צורכת ביום נע בין 4-10 חרקים ביום, זיקיות בוגרות ניזונות גם מירקות ועלי פיקוס.
גידול:	כלוב של 60X40X120 יספק זיקית בוגרת, גובה הכלוב הוא חשוב עבור הזיקית אר בטבע מבלה את רוב זמנה בטיפוס על עצים. יש למקם בכלוב ענפים שונים לגובה ולרוחב, ולהניח עציץ פיקוס בנגלי. אשר עליו הרכים ישמשו את הזיקית לאכילה בגיל מאוחר יותר.
מים:	הזיקיות אינן שותות בדרך כלל מתוך כלי מים ולכן יש לספק להם מי שתייה מידיי יום בעזרת ריסוס הצמח עם ספריי מים פעם ביום.
טמפ’/לחות:	הטמפרטורות והלחות הטבעיים בארצנו מתאימים לגידול זיקית ללא שום דרישת תוספות פרט לימים ולילות קרים, במקרה זה יש לדאוג לטמפרטורה של 20 מעלות בכלוב ע"י שימוש בפלטה חשמלית או נורה.
תאורה:	התנאים הטובים ביותר לגידול זיקית כוללים חשיפה לשמש ישירה, בארץ ניתן לגדל את הזיקית באופן קבוע בחוץ מחודש מאי ועד אוקטובר.
חימום:	הזיקית התימנית חייבת פינה חמה בכלוב אך גם איזורים קרירים יותר, את פינת השיזוף שלה ניתן להרכיב בעזרת מנורה אשר תלויה מעל הכלוב. כל עוד שטמפרטורת הסביבה אינה יורדת מתחת ל18 מעלות אין לחמם בלילה.
שונות:	הזיקית התימנית בויתה וגודלה כחיית מחמד בשנת 1987 בתקופה זו מי שהחזיק וגידל אותה היו מגדלים וחוקרים מהתקופה. מאוחר יותר בשנות ה-90 הגיעה הזיקית התימנית לארצות הברית ושם התחילו בגידול המאסיבי.

הפוסט זיקית מפרש תימנית הופיע לראשונה ב-בית החיות - הקמת פינות חי.

אנולה קובנית

mayaseo44@gmail.com — Wed, 29 Dec 2021 16:36:34 +0000

תפוצה:	קובה – דרום ארה"ב
גודל:	מגיעים עד 40-50 ס"מ
אופי:	האנולה הקובנית היא לטאה אגרסיבית מאוד כאשר מביאים אותם מן הטבע אך לעומתם פריטים שנולדו בשבי נחשבים לנוחים מאוד למגדל וזאת למרות שהם נשארים מאוד טריטוריאליים בינם לבין עצמם.
בריאות כללית:	בטיפול נכון ובתנאים טובים האנולה הקובנית היא לטאה בריאה מאוד.
מיניות:	הזכרים גדולים יותר מן הנקבות ובעלי ראש גדול יותר אך את זאת ניתן לראות בבירור בעיקר אצל הפרטים הבוגרים. כמו כן ניתן לראות אצל הזכרים בלוטות גדולות על גבם.
תזונה:	האנולה הקובנית תשמח לקבל לשולחן תולעי קמח גדולות במיוחד, צרצרים, עכבישים, פרפר, עשים וחרקים נוספים, לעתים אנולה תסעד את ליבה גם בולד של עכבר בן יומו. יש להציע להן בנוסף לתזונה הבשרית גם פירות וירקות. חשוב להוסיף ויטמינים למזון.
גידול:	לאנולה אחת בוגרת טרריום של 100 על 50 יהווה בית חמים ונעים, יש ליצור מקומות מסתור וזאת ניתן לעשות ע"י הוספה של גזעים חלולים, קליפות עצים גדולות, כדי חרס שבורים וצמחיה אמיתית או מלאכותית.
מים:	האנולות הקובניות בניגוד לחברותיהן הירוקות כן שותות ישירות מכלי המים ולכן חשוב לדאוג לכלי שטוח ורחב אשר יספק את המים לשתייה.
טמפ’/לחות:	טמפרטורה ביום : 28-30 מעלות טמפרטורה בלילה : 24-26 מעלות רמת הלחות חייבת להיות גבוהה לפחות 60% וזאת ניתן להשיג ע"י ריסוס של הטרריום יום ביומו, הוספת צמחים אמיתיים לטרריום וכלי מים תמידי.
תאורה:	יש לספק לאנולה הקובנית תאורת UVA ו UVB תאורות אלו חיוניות לבריאותה של האנולה שלכם.
חימום:	כאמצעי חימום ניתן להיעזר בפלטה, נורה, כבל, אם משתמשים בנורה, יש לכבות אותה במשך הלילה אולם אז יש לדאוג לאמצעי חימום נוסף, פלטה או כבל יכולים וצריכים להישאר דולקים.
שונות:	האנולה הקובנית היא אחת האנולות הגדולות במשפחה – טפלו באנולה שלכם נכון והיא תאריך חיים ל10 שנים ואף יותר.

הפוסט אנולה קובנית הופיע לראשונה ב-בית החיות - הקמת פינות חי.

אנולה ירוקה

mayaseo44@gmail.com — Wed, 29 Dec 2021 16:32:59 +0000

תפוצה:	ארה"ב הדרומית – מזרחית, קובה ג'מייקה והקריביים
גודל:	20 ס"מ מקסימום כאשר רוב האורך הוא הזנב, רוב הזכרים מגיעים עד 15 ס"מ והנקבות קצת פחות.
אופי:	הזכרים יכולים להיות אגרסיביים ושתלטניים אחד כלפי השני, יש לספק מקומות מסתור מרובים אם החלטת לאכלס יותר מפרט אחד, יש לדאוג שתהיינה לפחות 2 נקבות על כל זכר בעונה.
בריאות כללית:	האנולות הן בריאות ומגיעות לתוחלת חיים של 5 שנים בשבי. שם המשחק הוא לשמור על תנאים אופטימאלים.
מיניות:	אנולות מתרבות בקלות בשבי, עונת הרבייה היא באביב ובקיץ, הביצים מוטלות 2-3 שבועות לאחר מכן. לרוב ההטלות הן של 1-2 ביצים, הנקבה מעדיפה מקום עם אדמה להטלה ולכן יש לספק קערה של אדמה רכה ולחה, לאחר ההטלה יש להוציא את הביצים בזהירות של לשנות את תנוחתן ולהניח אותם במיכל סגור עם קרקע חולית או וורמקוליט בטמפ' של 27-29 מעלות. לאחר 35-45 ימים – הביצים יבקעו, הצאצאים יאכלו צרצרים או זבובונים קטנים, יש להפריד מהבוגרים עד אשר גדלם יהיה לפחות 10 ס"מ.
תזונה:	האנולות ניזונות מחרקים, יש לספק להם מספר אופציות לבחירה ובשום אופן לא להשתמש במזון משומר או חרקים מתים. כמעט כל חרק שתזרקו לאנולה שלכם היא תאכל : צרצרים, תולעי קמח, פרפרים, עכבישים ועשים. יש להאביק את החרק באבקת סידן לפני שהוא קופץ לטרריום, אנולה אחת תסתפק ב2-3 חרקים יום, אם הן סיימו הכל ונראות מעוניינות בהמשך הסעודה זרקו להן עוד אחד או שניים וכך עד אשר תלמדו את מספר החרקים הרצויים לאנולה שלכם.
גידול:	טרריום בגודל של 40 ס"מ על 30 ס"מ רוחב יכול לאכלס זוג אנולות, למספר רב יותר של פריטים יש לדאוג לטרריום גדול הרבה יותר מכיוון שהן טריטוריאליות, יש לדאודלהרבה ענפים בטרריום, מקומות מסתור, וסלעים. לנקות את הטרריום זה דבר הכרחי ולכן מומלץ שלא להעמיס יתר על המידה.
מים:	קשה מאוד לראות את האנולות שותות, בטבע הן מלקטות את הטל על הצמחים ולכן ריסוס של הטרריום יגרום להן לאותה התנהגות.
טמפ’/לחות:	ביום : 23-30 מעלות בלילה : 19-22 מעלות. לחות צריכה להיות גבוהה יחסית 70% ומעלה, ניתן להשיג את התוצאה ע"י ריסוס יום יומי של הטרריום וע"י הכנסת צמחייה, כלי מים רדוד ושטוח גם יעלה את רמת הלחות.
תאורה:	יש לספק מנורה לרביצה כנקודת "השתזפות" של עד 35 מעלות. יש לשים לאנולה תאורת UVB אשר בעזרתה היא מייצרת ויטמין D3 אשר בלעדיו לא תהיה קליטה של הסידן והאנולה תפתח רככת עצמות. הנורה צריכה להיות ממוקמת 30-45 ס"מ מהמקום בו האנולה שוהה רוב הזמן.
חימום:	ניתןלהשתמש בפלטה או כבל חימום מתחת לכלוב, נורות חימום קרמיות הן בחירה מצויינת, את נורות האור ונורות החימום יש לכבות בלילה, ניתן לשים שעון שבת שיהיה מכוון אוטומאטית לשעות הרצויות לכם, את החימום מתחת לטרריום יש להשאיר פעיל גם בלילה.
שונות:	יש לציין שהאנולה אינה לטאת מחמד, אין להחזיק אותה ביד אלא אם כן הדבר הכרחי לטיפול וכדומה, האנולות הינן לטאות "לראותן בלבד"

הפוסט אנולה ירוקה הופיע לראשונה ב-בית החיות - הקמת פינות חי.

טוקאי גקו

mayaseo44@gmail.com — Wed, 29 Dec 2021 16:29:34 +0000

תפוצה:	דרום מזרח אסיה
גודל:	25-30 ס"מ
אופי:	הטוקאי גקו נחשב ללטאה אגרסיבית ויש לטפל בהם בעדינות על מנת למנוע נשיכות, כמו כן הם ידועים כתוקפניים גם אחד כלפי השני, דבר זה ניתן למנוע ע"י מתן מזון בתדירות גבוהה ואספקה של מקומות מסתור רבים.
בריאות כללית:	בדרך כלל נחשבים לבריאים מאוד, לטאות אלו הן בעלות חיים ארוכים אשר אינן דורשות טיפול רב פרט לטיפול תקופתי נגד טפילים.
מיניות:	לזכרים יש נקבוביות גדולות בירכיים
תזונה:	הטוקאי ניזון בעיקר מחרקים : תולעי קמח, צרצרים, חיפושיות ומידיי פעם ניתן להאכילו בוולד של עכבר. יש לתת תוספת של קלציום וויטמינים.
גידול:	טרריום של 30X40 ס"מ יספיק לפרט אחד, הטוקאי גקו משתמשים גם במרחב השלישי של הטרריום ולכן יש לספק טרריום גבוה ובו למקם ענפים, צמחים, מסתורים וכדומה. אם אתם מגדלים זוג לטאות יהיה עליכם להכפיל את גודלו של הטרריום שלכם על מנת למנוע התקפות.
מים:	יש לדאוג לקערה שטוחה ורחבה בתחתית הטרריום, מים טריים בכל עת.
טמפ’/לחות:	ביום : 24-32 מעלות בלילה : 19-24 מעלות לחות ניתן להשיג ע"י ריסוס מים ישירות לטרריום לפי הצורך
תאורה:	אם הטרריום חשוף לאור טבעי, אין צורך בתאורה נוספת, אם הטרריום מצוי בתוך הבית, חדר, יש לדאוג לתאורה בשעות היום על מנת לאזן את השעון הפנימי של הלטאה.
חימום:	ניתן להיעזר בסלעי חימום, פלטה, כבל.
שונות:	כאשר הטוקאי מרגיש מותקף או מאוים הכל צורה שהיא הוא ישמיע קול הדומה לצווחה דקה וגבוהה.

הפוסט טוקאי גקו הופיע לראשונה ב-בית החיות - הקמת פינות חי.

חומט כחול לשון

mayaseo44@gmail.com — Wed, 29 Dec 2021 16:28:24 +0000

תפוצה:	ניו – גינאה, אוסטרליה וטסמניה. המינים השונים של החומט נמצאים בפיזור בשטחי יערות, שטחים פתוחים וכמו כן שטחים חצי מדבריים.
גודל:	30 -40 ס"מ אורך חיים של 20 שנים וידועים מקרים של 30 שנים בשבי.
אופי:	לטאת הלשון הכחולה נחשבת לאינטליגנטית מבין הלטאות וכיוצרת הקשר העמוק ביותר. מומלצת מאוד למגדלים מתחילים עקב אופיה הנוח והשקט, כמובן שמומלץ להתחיל את הגידול בגיל צעיר או לחילופין לקבל את הלטאה בוגרת אך מורגלת, בלתי אפשרי להחתים זוחלים עקב העובדה הפשוטה שהם אינם יונקים ואינם תלויים כמעט בהוריהם ולכן הקשר הנוצר הוא מזערי, כן ניתן ואפשרי להרגיל זוחלים אלינו ולטאה זו היא מוצלחת במיוחד בתהליך זה. הלטאה כחולת הלשון היא איטית ולכן ניתן לשחרר אותה בבית ולאפשר לילדים לשחק איתה ללא חשש שתקפוץ לפתע או תברח מידיהם.
בריאות כללית:	אורך החיים הממוצע של חומט כחול הלשון הוא כ- 20 שנים.
מיניות:	הנקב בעלת גוף רחב יותר מן הראש ולזכר יש ראש רחב וגוף צר, הזכרים מסתובבים סביב הנקבה ומציגים את עצמם, ברגע שהנקבה מאשרת, הם מטפסים עליה, תופסים את צווארה ומזדווגים. ככל שהנקבה גדולה יותר, הצאצאים יהיו גדולים יותר, ההשרצה מתבצעת כארבעה חודשים לערך לאחר ההזדווגות וגידול הצאצאים הינו קל יחסית – יש להאכיל אותם בחרקים חסרי חוליות.
תזונה:	לטאות אלו נחשבות לאוכלי כל והן ניזונות מצמחים ומבעלי חיים, תזונה בריאה צריכה להיות מורכבת מ- 40% מן החי ו-60% מן הצומח. כדאי ורצוי להכין להן סלט ירוק מעורבב (שמיר, פטרוזיליה, חסה ותפוח). רבים מן החומטים הללו אוהביפ פירות מתוקים ועסיסיים כגון אוכמניות ודובדבנים ולכן מומלץ להוסיפם לתפריט בעונה. תולעי קמח גדולות, ולדות עכברים וחולדות, מזון של גורי חתולים איכותי, בשר חי (שניצל)
גידול:	טרריום של 90 ס"מ הוא האופציה הקטנה ביותר האפשרית לחומט כחול לשון צעיר, לחומט בוגר, גודל הטרריום יהיה 120 ס"מ לפחות ומכיוון שהגודל המקסימאלי מושג תוך שנה ע"י טיפול טוב, רצוי למגדל להתחיל ישר עם הטרריום הגדול, כמצע ניתן להיעזר בכבול סיבי, שבבי עץ או שטיח סינטטי, יש להניח מספר מקומות מסתור וניתן אף להכניס צמחייה (טבעית אם הכבול הוא המצע שלכם)
מים:	יש לשים קערת מים גדולה לשתייה, יש לדאוג שתהיה גדולה מספיק על מנת לשמש אף לרחצה וליצירת לחות מספקת בטרריום. כדאי להשתמש בכלי כבד וגדול בכדי שהחומט לא יהפוך אותו על פניו וכמו כן יש לוודא שנוח לנקות ולחטא אותו.
טמפ’/לחות:	טמפרטורה רצויה לחומט היא בין 28-30 מעלות ביום ו18-22מעלות בלילה. רצוי שיהיה בטרריום אזור חם ואזור קר בהפרש של כ-5 מעלות ביניהם.כבל, פלטה, נורה קרמית או כל אמצעי חימום אשר מתאים לזוחלים העולה על דעתכם.
תאורה:	ללטאות ישנו מנגנון הנקרא מנגנון צירקדיאני (שעון פנימי המסונכרן עם זמני יום ולילה) על כן חשוב לשמור על איזון בין זמני היום לבין זמני הלילה אצל חומטים הגדלים בשבי, במידה ומאירים את הטרריום רצוי להשתמש בנורה בעלת ספקטרום רחב אשר מקרינה תאורת UVB, היחשפות לתאורה זו מומלצת וחיונית לחומט, ניתן לחשוף את החומט לתאורה זו ע"י חשיפה לאור השמש בצורה ישירה (לא דרך זכוכית), כמובן שיש לשמור שהחומט לא יתבשל ולספק לו מקום מחסה.
חימום:	כבל, פלטה, נורה קרמית או כל אמצעי חימום אשר מתאים לזוחלים העולה על דעתכם.
שונות:	כאשר אנו רוכשים חומט כחול לשון יש לוודא שהוא פרט אשר נולד בשבי וכן גם הוריו, הדרך הכי טובה לוודא זאת היא לרכוש את החומט שלכם ממגדל.

הפוסט חומט כחול לשון הופיע לראשונה ב-בית החיות - הקמת פינות חי.

חרדון מזוקן

mayaseo44@gmail.com — Wed, 29 Dec 2021 16:20:12 +0000

תפוצה:	אוסטרליה
גודל:	אורכם הממוצע של חרדונים אלו נע בין 40-50 ס"מ כולל הזנב.
אופי:	בעל אופי רגוע מאוד ולכן משמשים אופציה מצוינת למגדלים מתחילים ולילדים.
בריאות כללית:	הבעיות הנפוצות אצל החרדונים מזוקנים נובעים מחוסר ידע מוקדם של המגדל ועלינו לשים לב. הבעיות\ המחלות הנפוצות הם: טפילים – נקודות שחורות קטנות סביב לעיניים וקצוות הפה. מטפלים אצל הוטרינר. בעיות עיכול – לטאה צעירה עלולה לבלוע פריטי מזון גדולים אזי הם ימתחו את רגליהם לאחור, ניתן להעלות את הטמפרטורה או להשרות את הלטאה במים פושרים על מנת לעזור לתנועת הצואה. כוויות – במגע ישיר עם מקור חום, הטיפול בהם אינו בעייתי וחיוני, חשוב לשמור על ניקיון הכלוב בעת מתן הטיפול. מחסור בסידן\קלציום – במחסור ניכרת גדילה מואטת, ובעיות עצם כאשר הסימן הראשון הינו הזזה בלתי נישלטת של אצבעות הגפיים או היסדקות העצמות, חובה במקרה כזה להעלות את רמת הסידן ולהוציא אותם להשתזפות באור שמש ישירה במשך תקופה עד אשר הסימנים מופסקים, יש להתייעץ עם וטרינר. עודף ויטמין A- נפוץ אצל חרדונים אשר מקבלים יותר מידיי תוספי מזון, הסימנים הם התנפחות של הגרון ואזור העיניים וימשיך עד להתנפחות כללית של הגוף וחוסר תנועה
מיניות:	קשה לזהות את המין של חרדון צעיר ללא בדיקה וטרינרית, בזמן הרבייה יש לזכרים נקבוביות גדולות בירכיים וקצה הראש והזנב הם בצבע אדום בוהק.
תזונה:	החרדונים המזוקנים הם אוכלי כל ובעיקר חרקים. צרצרים, זחלי קמח, תיקנים אפריקאים ישמשו תזונה טובה, כמו כן צריך לדאוג לעלים ירוקים. כל המזון המוצע צריך להיות קטן יותר מפה החרדון, חרקים גדולים מידיי עלולים לגרום לבעיות עיכול ולחסימת המעיים. מן עלי הירקות אשר נציע לחרדון המומלצים הם : ארגולה, חרדל, פטרוזיליה, עלי ופרחי חרצית, צנון וגזר. אליהם ניתן להוסיף ירקות כגון : דלעת, תירס,אפונה, גזר מגורד, בטטה, מלפפון,קישוא, פלפל ירוק. חובה לתת תוספת סידן, ופעם בשבוע תוספת של מולטי ויטמין.אם החרדון אינו אוכל טוב, רוב הסיכויים שישנה בעיה באחד או יותר מן התנאים אשר אנו מספקים לו ויש לבדוק את העניין.
גידול:	החרדון המזוקן צריך טיפול מינימאלי מעבר לתחזוקת היום-יום כדאי לנסות ולספק להם סביבה כמה שיותר קרובה לסביבה הטבעית שלהם, דבר זה יוריד את המתח של החיה, כמו כן כדאי לתת מזון בשעות קבועות וליצור שיגרת תאורה קבועה. חרדון צעיר (עד 30 ס"מ) צריך כלוב של 80 ס"מ. דבר זה מקנה לחרדון מקום להתרוצצות ולתפעל את גופו אך עם זאת אינו גדול מידיי כך שיצטרך לחפש את מזונו ללא הרף. לחרדון בוגר או זוג חרדונים בוגרים יש לספק כלוב בגודל של 1.5 דבר אשר יספק להם מספיק מקום לחקר הסביבה אך יעודד את האינטראקציה ביניהם. מצע לכלוב ניתן להשתמש באספן, שטיח סינטטי, מגבוני נייר או חול. ענפים מהווים תוספת יפה לכלוב אך חשוב שיהיו מעץ וללא חורים אשר צרצרים יכולים להתחבא בתוכם. לחרדונים צעירים לא מומלץ לשים מחסות מפני שאז אנו עלולים למצוא אותם כל היום מתחת למחסה במקום להשתזף בחום מה שיגרום להם לאכול פחות ולגדול לאט.
מים:	חרדון מזוקן דורש כלוב יבש אך צריך הרבה מים מריסוס ומירקות טריים. צאצאים צריכים לקבל ריסוס על ראשם פעמיים ביום, בוגרים צריכים לקבל ריסוס כמה פעמים בשבוע. דבר זה מדמה את הדרך הטבעית בה החרדון שותה, איסוף טיפות הטל אשר הוא מוצא על הצמחים בבוקר
טמפ’/לחות:	ביום : 31 מעלות בלילה : 26 מעלות
תאורה:	חרדונים זקוקים לאור UVB על מנת ליצור ויטמין D3 ללא אור זה החרדונים יפתחו בעיות.
חימום:	הטוב ביותר הוא לשים מנורה ומתחתיה ענף לרביצה באור ובחום, בלילה ניתן לחמם על ידי נורה קרמית.
שונות:	החרדון המזוקן קיבל את שמו מהדרך בה הוא מסוגל לנפח את קפל העור אשר מצוי תחת לסתו התחתונה כאשר הוא נמצא במצב של מגננה, בנוסף הוא יכול להכהות את צבע הקפל לגוון כמעט שחור מה שיוצר אשליה של זקן.

הפוסט חרדון מזוקן הופיע לראשונה ב-בית החיות - הקמת פינות חי.

שממית מנומרת

mayaseo44@gmail.com — Wed, 29 Dec 2021 16:09:41 +0000

תפוצה:	מוצאה של השממית המנומרת בטבע הוא מארצות אירן, עירק, פקיסטן, אפגניסטן והודו.
גודל:	גודלה של שממית מנומרת בוגרת הוא 10 ס"מ.
אופי:	השממית המנומרת מומלצת בחום למגדל המתחיל אשר מתלבט באיזה זוחל להתחיל את הגידול. האופי שלהן נוח ושקט ולאחר התרגלות הן ישבו בשקט על כף ידכם, הן אינן נושכות, דבר אשר עושה אותן מומלצות לגידול ע"י ילדים אשר מתעניינים בעולם הזוחלים. השממית המנומרת חסרה את האצבעות הדביקות אשר לבנות דודה דבר אשר עושה אותה חסרת יכולת לטפס על קירות או דפנות זכוכית.
בריאות כללית:	יש להקפיד על תוספת קלציום קבועה בכל ארוחה ע"י איבוק הצרצרים, תולעים או המקקים באבקת הקלציום לפני הגשתם לשממית.
מיניות:	מגדלים מקצועיים יכולים לדעת ע"י הסתכלות קצרה בגחון השממית והשוואה של מספר קריטריונים. ישנה גם האפשרות לקבוע את מין היילוד לפני הבקיעה וזאת ע"י ויסות מסוים של הטמפרטורה במדגרה. באופן וודאי ניתן לדעת את מין השממית ע"י בדיקה.
תזונה:	השממית ניזונה מחרקים, בשבי אנו מאכילים אותן בתולעי קמח, צרצרים ומקקים קטנים. על מנת לדעת את כמות החרקים הדרשוה לשממית שלכם כל שעליכם לעשות הוא להניח לה מסםר מסוים של חרקים, אם אכלה את כולם הוסיפו לה עוד קצת וכך עד אשר לא תרצה יותר. רשמו את מספר החרקים שאכלה ובהאכלה הבאה הגישו לה את אותו מספר חרקים ועיקבו לראות כמה מהם נאכלים.
גידול:	שממית מנומרת היא לטאה אשר קל לגדל אותה בתור חיית מחמד, הן צריכות מעט חום, לחות, מסתור, וטרריום נקי כדי לחיות טוב. גודל הטרריום לשממית בוגרת יהיה 40X20 ס"מ כאשר גובהו בסביבות 15 ס"מ, הגובה הוא דבר אשר לא משחק תפקיד אצל השממיות הללו. את תחתית הטרריום מומלץ לרפד בחול מחוטא, ובו ליצור מקום מסתור, קערת האכלה ותא לחות. אורך החיים שלהן נע בין 10-20 שנים.
מים:	יש להניח כלי עם מים בטרריום, אסור לנו לשכוח לרגע שגם זוחלים שותים.
טמפ’/לחות:	הטמפרטורה הנחוצה לשממית מנומרת היא 28 מעלות ביום ו24 מעלות בלילה. יש לסדר בטרריום תא לחות שכן זו נחוצה לשממית על מנת להשיל את עורה כיאות. הכנת תא לחות היא אחד הדברים הקלים ביותר, משתשמשים בקופסא בעלת מכסה, חותכים פתח מרובע באחד הצדדים שלה, יש לוודא שהפתח גדול מספיק על מנת שהשממית לא תיפצע כאשר היא עוברת דרכו, בתוך הקופסא נניח חול ועליו נשפוך מים עד שיהיה לח מאוד, את הקופסא משאירים סגורה והשממית תיכנס לתוכה כאשר תרגיש צורך בכך, לחילופין ניתן להניח ספוג במקום החול ואת הספוג להרטיב בקביעות.
תאורה:	אין צורך בתאורה מיוחדת אך עם זאת יש להקפיד שלא ישהו במקום חשוך וזאת על מנת לתת להן את תחושת היום והלילה הנחוצות למחזור החיים שלהן.
חימום:	החימום יכול להיעשות ע"י פלטה אשר תהיה מונחת באופן קבוע מתחת לטרריום, את הפלטה ניתן לכוון לטמפרטורה הרצויה ללטאה שלכם. כבל חימום או מנורה יעשו את אותה עבודה אך יצריכו מעקב שלכם על חום הטרריום, הדבר פשוט ביותר ומתבצע ע"י הנחת מד-חום באמצע הטרריום.
שונות:	שמה של השממית המנומרת מגיע באופן ישיר מן הדוגמא המנומרת אשר על גופה. הן ידועות גם בתור שממית מחייכת, שם חיבה זה מגיע ישירות מן העובדה שכאשר אנו מסתכלים על השממית פנים מול פנים נדמה שאנו רואים חיוך. לשממיות המנומרות מגוון רחב של מופעים אשר נוצרו עם השנים בהן היו בשבי.

הפוסט שממית מנומרת הופיע לראשונה ב-בית החיות - הקמת פינות חי.