Swan

מוצא:	מוצאם של הברבורים הלבנים הוא מחצי כדור הארץ הצפוני בעיקר ארצות אירופה, מוצאם של הברבורים השחורים הוא מחצי כדור הארץ הדרומי בעיקר מאוסטרליה.
תפוצה:	כעוף מבוית – כלל עולמי כעוף בר – אירופה, אסיה, אוסטרליה והאיים סביב.
מידע כללי:	תחת השם ברבור נכללים 7 מינים שונים של ברבורים. אלו אשר חיים בחצי כדור הארץ הצפוני הם בעלי פלומה לבנה ואילו הברבורים החיים בחצי כדור הארץ הדרומי הם בעלי צבעים שונים וביניהם הברבור השחור. הברבור נזכר גם בתנ"ך "וברברים אבסים" (מלכים א' ה' 3 ) כסוג מזון יוקרתי וכמו כן הוא מוזכר בזמירות שבת "להתענג בתענוגים, ברבורים ושליו ודגים". בתרבויות אחרות הברבור מוזכר כסמל לטוהר ויופי. האלה ההודית גאיטרי מתוארת כשהיא מלווה ע"י ברבור ואילו אנו כילדים זוכרים את סיפורו של האנס כריסטיאן הנדרסון על הברווזון המכוער בו הברבור מופיע כסמל לכליל היופי והשלמות.
מבנה גוף:	ברבור הוא אחד העופות הגדולים ביותר אשר מסוגלים לעוף, המינים הגדולים של הברבורים מסוגלים להגיע לאורך של 1.5 מטרים ולשקול מעל 15 ק"ג. מוטת הכנפיים יכולה מגיעה כמעט ל3 מטרים, הברבור אמנם נחשב לסמל העדינות אך מכת כנף אחת שלו יכולה לשבור יד של אדם בוגר. הזכרים גדולים יותר מן הנקבות. צווארו של הברבור הוא ארוך ובצורת S ומקורו נראה עדין, רגליו של הברבור חזקות מאוד ונעדו לשחייה מה שעושה אותו מגושם כאשר הוא עולה ליבשה. מלבד שני מינים שרגליהם ורודות, צבען של רגלי הברבורים הוא אפור כהה.
אורך חיים:	כ- 80 שנים ויותר
התנהגות:	הברבורים חיים בלהקות אך עם זאת
גידול:	את הברבורים מומלץ מאוד לגדל באיזור בו יש לכם אגם קטן אשר יספק את הצורך של במים, הברבור נמצא במיטבו כאשר הוא במים ויש לכך סיבה טובה. ברבור אשר גדל ללא מים מעמיס על רגליו עומס אשר לא היו אמורות לשאת. ברבור אשר גדל אצלכם מאז היותו אפרוח ייתרגל ואף יבוא אליכם כאשר תופיעו.
תזונה:	הברבור נחשב לכמעט צמחוני מובהק אך ישנם מקרים בהם יאכל חרקים קטנים או דגים. הברבור אוכל שורשים, אצות ועשבים שהוא מוצא. בשבי ברבורים ניזונים מתערובת עופות אשר כוללת בתוכה את כל הרכיבים התזונתיים הדרושים להם. יש לדאוג תמיד למים טריים בשפע.
בריאות כללית:	בגידול וטיפול נכון – בריאים מאוד
רבייה:	שני בני הזוג קשורים זה לזה לכל חייהם ואף הצעירים נשארים עם הוריהם עד לעונת הדגירה הבאה. שני בני הזוג בונים את הקן ומגדלים את הגוזלים, הנקבה מטילה בין 3-8 ביצים ודוגרת עליהן 35 ימים, בזמן זה הזכר מאכיל אותה ומשמש כשומר מפני אורחים לא רצויים.
שונות:	בעבר נחשבו הברבורים לעופות מאכל אך כיום הם מוגנים מציד במדינות רבות, פלומת הברבור משמשת לכרים וריפודים אך כיום גם שימוש זה יורד עקב המודעות וישנו מעבר רחב למילויים סינטטים.

הפוסט ברבור הופיע לראשונה ב-בית החיות - הקמת פינות חי.

Peacock

מוצא:	הטווס ההודי כשמו כן הוא מוצאו מן היבשת ההודית והוא מהווה בה בגאווה כציפור הלאומית. הטווס הירוק מוצאו מתאילנד, קמבודיה, מיאנמר ומלזיה שם הוא נמצא בסכנת הכחדה.
תפוצה:	הטווסים חיים בטבע במקומות המוצא הטבעיים שלהם. כעוף מבוית הטווס נפוץ ברחבי העולם בעיקר במקומות פתוחים ובארמונות בהם הוא גדול מספיק בכדי שיבחינו בו ויש לו שטח גדול לטריטוריה.
מידע כללי:	בשבי פותחו מגוון מוטציות אשר נשתמרו ובהן נמצא ג הטווס הלבן, אפור, ארד, לשם, אפרסק, סגול והשילובים ביניהם.
מבנה גוף:	לטווס הזכר יש נוצות זנב ססגוניות ובהן יש סדרת עיניים אשר מיטיבים לראותה כאשר זנב הטווס פרוס. על ראש הטווס ישנה ציצית והיא משותפת לכל מיני הטווסים. נקבת הטווס חסרה את הצבעים העזים של הזכר והיא מתאפיינת בצבע אפרפר אשר עליו אנו יכולים להבחין מידיי פעם בברק מתכתי ירקרק.
אורך חיים:	כ- 20 שנים
התנהגות:	הטווסים נוהגים להסתובב בלהקות קטנות, הם ישנים על עצים ויכולים אף לעוף מאי לאי. הטווס ישמח לשוטט חופשי בשטח, הוא יקבע לעצמו טריטוריה ובה יסייר בקלילות. כאשר יחפש אחת מן הנקבות או לחילופין ירצה לכווון אותן אליו יעמוד על שטח גבוה ויקרא את קריאתו המיוחדת הנשמעת כמו "מיאו" חזק ארוך ומודגש.
גידול:	טווסים זקוקים לשטח גדול אשר בו הם יהיו משוחררים, אלא אם כן נמאס לכם מן הצמחים אשר גדלים בגינה שלכם לא מומלץ לשלב אותם עם הטווסים שכן הצמחים פשוט לא יישארו שלמים אם יישארו בכלל… טווסים יכולים להיות בעייתים במקצת עם כלבים וחתולים, הכלבים עלולים לרדוף אחריהם והחתולים עלולים לתקוף את האפרוחים. קריאות הטווס הרמות עלולות לזמן אליכם האת השכנים במהירות הברק ולכן בעייתי להחזיקו בעיר, לעומת הטווס ההודי הטווס הירוק נחשב לשקט ואינו קורא ולכן ניתן לגדלו ללא הקריאות המפורסמות של הטווס. בחצר הבית עליכם להקים שטח מגודר אשר ישמש כמקום האכלה ושינה לטווסים שם הם גם יטילו את ביציהם.
תזונה:	בטבע מזונו המועדף של הטווס הוא חרקים ופרוקי רגליים נוספים, הטווס צד בעלי חיים קטנים ואם ייפול גוזל מן הקן הטווס לא יבחל בו ויבלע אותו בחתיכה אחת למורת ליבו של המתבונן. הטווס זקוק אף לירקות שכן אלו מעניקים לו את הסיבים התזונתיים הנחוצים לו לעיכול שריונות חרקים קשים ועצמות זוחלים קטנים. חלבונים מן החיי נחוצים לבריאותו והתרבותו של הטווס.
בריאות כללית:	בגידול וטיפול נכון בריאים מאוד. הטווס נחשב לעוף חזק ביותר.
רבייה:	טווסים מגיעים לבגרות מינית בגיל שנתיים, לנוצות הטווס לוקח שלוש שנים על מנת להגיע לארכן הסופי. תקופת הייחום מתחילה באביב ומסתיימת לקראת סוף אוגוסט, טקס החיזור אשר בו פותח הטווס את זנבו בפני הנקבה הוא הידוע מבין כל טקסי החיזור הרבים של בעלי החיים. הטווסים הם פוליגמיים וטווס זכר יכול להזדווג עם ארבע או חמש נקבות בעונה. הנקבה תטיל בין 4-7 ביצים בגומה בקרקע ואלו יבקעו לאחר 29 ימים של דגירה אשר נעשית ע"י הנקבה בלבד.
שונות:	לפי המיתולוגיה היוונית הטווס הוא החיה המקודשת לאלה הרה – אשתו הנקמנית של זאוס. האגדה מספרת שלאלה היה שומר נאמן ושמו ארגוס ולו היו 100 עיניים, לאחר שהרמס הרג את ארגוס החליטה הרה להנציח אותו והעבירה את כל מאה עיניו לזנב הטווס.

הפוסט טווס הופיע לראשונה ב-בית החיות - הקמת פינות חי.

הפוסט תרנגול הופיע לראשונה ב-בית החיות - הקמת פינות חי.